ברידג' ב- 60 שניות, הבלוג

אסטרטגייה בסיסית במכרז (הלא תחרותי) בברידג'

בשלב המכרז בברידג' מנסה השותפות להכריז יחד לחוזה המיטבי, כזה שביצועו (בגדר הסביר והאפשרי) יניב לה מקסימום ניקוד זכייה. חוזה זה אמור לשקף בצורה הטובה ביותר יחס "בריא" של סיכון (כישלון) מול סיכוי (ביצוע). בתוך כך, ההנחה היא, שבעזרת כללי תקשורת קבועים ומוסדרים מראש (השפה) ניתן להכריז - גם אם באופן לא מדוייק לגמרי - לחוזה המיטבי. מטרת פוסט זה היא לעסוק באסטרטגייה הבסיסית של מכרז הברידג' (או במילים אחרות, ביחס בין סיכון לסיכוי) וכן כיצד אותה אסטרטגייה מתכתבת עם כללי התקשורת והשפה בין השותפים.

חשוב להדגיש כי על אף שמכרזים רבים הם תחרותיים באופיים (כלומר, שני הצדדים מעורבים במכרז ולכל זוג יש בחירה לשחק גם בהגנה), בחרתי בפוסט זה שלא להתייחס למקרה של הכרזה תחרותית ולהניח כי אין לשותפות אלטרנטיבה אחרת מלבד משחק בהתקפה. בעתיד אעסוק גם במכרז התחרותי, המורכב יותר. בכל מקרה, לצורך הבנה אופטימלית של הפוסט אמליץ לכם לפתוח בספר ברידג' ב- 60 שניות את עמוד 9 (סיכוי מול סיכון) ועמוד 38 (על ניקוד הזכייה עבור ההתקפה).

על החוזה

חוזה הוא התחייבות משותפת עם הערכה -לעיתים אופטימית- של זכייה בכמות לקיחות מסוימת (בשלב המשחק, המאוחר יותר). במסגרת זאת, החוזה כולל התחייבות לגובה (המייצג את כמות הלקיחות) וכינוי (המייצג את סוג המשחק: שליט או לא שליט). לפיכך, בניסיון להכריז חוזה מיטבי על השותפות לקחת בחשבון שתי שאלות בסיסיות לגבי ההתחייבות:

1. מה הגובה המתאים?

2. מה הכינוי המתאים?

על גובה החוזה

יש לזכור שבברידג' ההבטחה לניקוד זכייה עבור ביצוע החוזה שהוכרז אינה לינארית-הדרגתית לפי הגובה (1-7). כלומר, במכרז נתון, כדי למקסם את ניקוד הזכייה של השותפות, אין לשאוף בהכרח להכריז גבוה - אלא חכם. כך מבחינת ניקוד הזכייה להתקפה (עבור ביצוע החוזה), יש ארבע "רמות" של חוזים: חוזה "חלקי", משחק "מלא", "סלם" וסלם גדול (ראו עמוד 9 בספר ברידג' ב- 60 שניות).

ראשית כל, אציין כי אפשרות לביצוע של סלם (12 לקיחות) או סלם גדול (13 לקיחות) בברידג' היא נדירה למדי. למשל, עבור ביצוע סלם מומלץ כי השותפות תחזיק בכח משותף של 33 נקודות או יותר ועבור ביצוע סלם גדול - 37 נקודות. הסבירות לקבלת חלוקה עם 33 נק"ג (נקודות גבוהות) היא 0.70% ול- 37 נק"ג הסבירות אף נמוכה יותר- 0.02%. עם זאת, אדגיש כי נתונים אלה מתבססים על ספירה של נק"ג בלבד המייצגת רק מכובדים ומשמיטה את הלקיחות הנוספות המתקבלות מחיתוכים, סדרות ארוכות או שילוב של מכובדים, אשר באים לידי ביטוי -באופן חלקי- בנקודות התאמה או אורך (ראו עמודים 6-7 בספר ברידג' ב- 60 שניות העוסקים במדדים אלה). מכל מקום, ברוב החלוקות תעסוק השותפות בשאלה השכיחה יותר: חוזה "חלקי" או משחק מלא?

התשובה לשאלה: חוזה חלקי או משחק מלא? היא פונקצייה בעיקר של כמות הכוח משותף (נקודות). יש לזכור, כי ברמת המשחק המלא הגובה שונה לסדרות המייג'ור (גובה 4) או ללא שליט (גובה 3) - כאשר לביצועם ההמלצה היא לפחות 25 נקודות במשותף. זאת, לעומת המשחק המלא בסדרות המינור (גובה 5) המצריך יותר נקודות להתחייבות המשותפת (28) ולכן גם נדיר יותר להכרזה...

שימו לב שהתשובה לשאלה- "מלא או חלקי" אינה נותנת מענה לשאלה אחרת: מה הגובה האופטימלי להתחייבות? הרי אם מדובר במשחק מלא של 3NT מדוע אין להתחייב ל- 4NT או ל- 5NT? ואם המדובר בחוזה חלקי של 1NT מדוע אין להתחייב ל- 2NT? יחס הסיכון-סיכוי נותן לנו את התשובה האמיתית:

מומלץ תמיד להתחייב לגובה הנמוך ביותר ברמה המבוקשת!

אם מדובר במשחק המלא יש להכריזו ואם המדובר בחוזה חלקי יש לנסות להכריז כמה שיותר נמוך (גובה 1 תיאורטית). לפיכך ההכרזה של גובה שהוא "בין" הרמות (למשל 2NT או 3H או 4NT או 5S או 3C או 4D) אינו הגיוני בעליל מבחינת יחס סיכון-סיכוי. לכן הכרזות אלה משמשות ככלי להתייעצות עם השותף ולרוב הן מכונות הכרזות "הזמנה" (לרמה הבאה: משחק מלא או לסלם) - המראות התלבטות לגבי אפשרות של הכרזת הרמה הבאה ומבקשות מהשותף כוח נוסף להמשך. הגיון זה הנשען על האסטרטגייה הבסיסית של המכרז מהווה את בסיס התקשורת בין השותפים.

על סוג הכינוי

מן הסתם משחק בשליט (כאשר יש התאמה) עדיף כמעט תמיד על משחק בללא שליט. אפשרות בחירת סדרת השליט והיכולת להשתמש בחיתוכים נותנת יתרון ניכר להתקפה. נראה שתמיד עדיף לשחק בשליט כאשר יש התאמה, אך כך הדבר בכל הרמות למעט המשחק המלא: ברמת המשחק המלא חוזה במינור גבוה למדי (גובה 5, 11 לקיחות) ולכן אינו אטרקטיבי - הדבר נותן עדיפות לסדרות המייג'ור וכשאין התאמה שם, להכרזת משחק מלא בללא שליט (גובה 3, 9 לקיחות). על כך נדון בהמשך.

אולם ברמת החוזה החלקי או הסלם אין יתרון לסדרות המייג'ור על פני סדרות המינור או לחוזה ללא שליט על פני חוזה בשליט. נכון שביצוע של חוזה בסדרת מינור מקנה קצת פחות נקודות, אך יש לזכור כי עצם הביצוע חשוב מהניקוד המתקבל, בטח שההבדל אינו משמעותי.

על המשחק המלא

השאלה העיקרית המעסיקה את שותפות הברידג', כפי שכתבתי כבר, היא האם יש להכריז משחק מלא? לפיכך, ברוב המכרזים -כאשר האפשרות של משחק מלא נמצאת "על השולחן"- הראייה של השותפות לגבי כינוי המשחק תקבל סדר עדיפות מאוד ברור:

1. סדרות מייג'ור

2. חוזה ללא שליט

3. סדרות מינור

החוזים האטרקטיביים ביותר בברידג' הם המשחק המלא בסדרת מייג'ור: 4H ו- 4S. שני החוזים הללו מחזיקים ביחס הטוב ביותר מבחינת סיכוי-סיכון. אך אין לשכוח שהכרזת המשחקים הללו (עם סיכוי סביר לביצועם) דורשת מהשותפות לעמוד בשני פרמטרים מרכזיים:

1. כמות משותפת של כוח (25 נקודות: נקודות גבוהות+נקודות התאמה)

2. התאמה בסדרה (8 קלפים)

כפי שנראה, שפת ההכרזות -ובמידה רבה ההגיון שבשימוש הבסיסי הכרזות- מונעת בצורה ברורה מהצורך להתייעץ סביב שני פרמטרים אלה: כמות הנקודות המשותפת וסיכויי מציאת ההתאמה בסדרת מייג'ור. כלומר, כאשר השותפים מתקשרים ביניהם, שתי השאלות הללו מונחות "על השולחן" בתור נושאי השיחה העיקריים.

ניתן לראות זאת בבירור במוסכמות הבסיסיות במכרז ה"קונסטרוקטיבי" (כלומר, המכרז בו השותפות מבקשת להכריז לחוזה המיטבי) המיועדות בראש ובראשונה למציאת התאמה במייג'ור. לדוגמא, בתשובה לפתיחה של 1NT או 2NT שתי המוסכמות העיקריות הן "סטיימן" וטרנספר (העברה) - (ראו עמודים 16-17 בברידג' ב- 60 שניות) המיועדות למציאת התאמה במייג'ור - זה עם ארבעה קלפים וזה עם חמישה.

דוגמא מעניינת יותר היא השיטה הבסיסית של ה"סטנדרט ישראלי": Five card Major, Better minor (חמישה קלפים בסדרת מייג'ור, המינור הטוב), ובתרגום חופשי: פתיחה בסדרת מייג'ור מראה חמישה קלפים, פתיחת מינור היא ברירת מחדל. לפי הגיון זה, פתיחה בסדרת מייג'ור מטרתה למצוא התאמה עם חמישה קלפים, ופתיחה בסדרת מיינור מטרתה למצוא התאמה עם ארבעה קלפים - מכאן גם ההמלצה הגורפת למשיב לפתיחה במינור להעדיף הכרזה עם ארבעה קלפים בסדרת מייג'ור על פני תמיכה בשותפו או הכרזת ללא שליט.

בהקשר זה, נחזור להכרזות "הזמנה": אותן הכרזות "ביניים" אשר כל מטרתן להזמין את השותף להכריז יותר (או לא) בהתאם לכוח ידו. ציינתי מקודם כי זה בסיס התקשורת בין השותפים: השימוש המתוחכם בגבהי הביניים לצורך התייעצות לגבי כוח היד. הכרזות אלה הן הכלים החשובים ביותר להכרזת המשחק מלא.

עד כאן הפעם.

בפוסט הבא אמשיך ואפתח את נושא התקשורת בין השותפים...

אשמח לתגובות

#אסטרטגייהבמכרז #המכרז #פילוסופיה #משחקמלא #גובה #כינוי